ככה מרימים תרומה?

בסוף השבוע האחרון קראתי במוסף של עיתון הארץ את הכתבה “מרימים תרומה” של אורי בלאו, שבחנה את דיווחיהן של 32 עמותות בישראל. על פניו נראה שפרסום פעילותם של ארגונים מעל דפי עיתון בעל תפוצה ארצית בא לעזור לפתח את החברה האזרחית, ולהעלות את המודעות של כולנו לפעילות הנהדרת של ארגונים חברתיים שפועלים סביבנו, פעמים רבות בפינות החשוכות שאנחנו מעדיפים שלא להסתכל עליהן: נוער הישן על ספסלי הרחוב באמצע הלילה, חולים במחלות קשות, אנשים שזכויותיהם נרמסות ועוד.

לתגובתו של רועי בילר,מנכ”ל NPTech, בראיון בתוכנית הרדיו ה”זווית האזרחית” עם אילת נבון – לחצו על הנגן שלפניכם.

אבל כאשר נכנסתי לפרטים שבחר הכותב לציין, התפלאתי לגלות שהשאלה מה הארגון עושה: לא רק המטרות בניסוחן המשפטי, אלא היקפי הפעילות, איכותה, השפעתה על החברה והיכולת להציב יעדים משמעותיים ולהשיגם – בכלל לא הוזכרו. במה כן עסקה הכתבה? בשכר המנהלים ועלויות התקורה.

לצערי הגישה הזו מחזירה אותנו לוויכוח שהתגלע בארה”ב בשנים האחרונות והיווה את “שדה הקרב” העיקרי בין שתי גישות שונות הדוגלות בשקיפות: הגישה הלא-שיפוטית אותה הציג גיידסטאר ארה”ב אל מול הגישה שהוביל אתר Charity Navigator.

גיידסטאר שם לו למטרה לשפוך אור על פעילותם של אלכ”רים ולהציג את מירב המידע אודותיהם לציבור הרחב. להציג מידע. לא לעבד, לא לדרג ולא לשפוט. תפקידים אלו משאיר גיידסטאר לקורא. חלק מהמידע הוא גם מידע כספי, אך בשום צורה גיידסטאר לא רואה במספרים את התמונה המלאה.
גיידסטאר ישראל
לעומתו, Charity Navigator, שעושה שימוש במידע ממשלתי זהה – טפסי הדיווח למס ההכנסה האמריקאי (IRS form 990), מדרג את הארגונים שבמאגר שלו באמצעות חישובים המתבצעים על דיווחיהם הפיננסיים של הארגונים. הרציונל גורס שהתורם הפוטנציאלי רוצה לראות מהן התקורות – המשאבים אותם מוציא הארגון על ניהולו העצמי, וכי נתונים אלו הם התמונה המדידה והמדויקת ביותר שניתן להציג.

הדיון המרתק בין שתי הגישות ניתך בשנים האחרונות במבחר הפורומים המובילים של המגזר השלישי בארה”ב וארגונים כמו גם קרנות פילנתרופיות לקחו בו חלק משמעותי ואקטיבי.

מה שמעניין לא פחות הוא שבניגוד לדיונים אחרים מהסוג הזה, שאינם נגמרים, הדיון הזה קיבל תפנית מפתיעה לאחרונה.

בפוסט שפרסם קן ברגר, מנכ”ל Charity Navigator, בבלוג שלו ב-1 בדצמבר השנה (שיאה של “עונת הנתינה” בארה”ב) הוא פתח ואמר שהוא אכן מסכים לגישה שהצגת נתונים כספיים מספריים ללא כל תוספת עלולה להביא תורמים ומממנים לכדי טעות. יתירה מזאת, הוא אמר מפורשות שהארגון והאתר בראשם הוא עומד הולכים לבחון מחדש את אופן הצגת המידע והעיבוד שלו.

הפוסט המדובר הכה גלים בעולם האלכ”רים בעולם והתגובות לא איחרו לבוא בדמות עשרות פוסטים ודיונים בנושא בכל פורום אפשרי. אבל האמת היא שהסוגיה הוכרעה ב”שאר העולם” (כפי שהאמריקאים מכנים את כל מה שהוא לא הם עצמם) כבר מזמן: מאנגליה ועד הודו, מבלגיה ועד יפן, ואפילו כאן אצלנו בישראל, הוחלט לאמץ את הגישה של גיידסטאר – זו לא התקורה אלא התמונה המלאה שצריך להציג. את השיפוט נשאיר לתורמים, למתנדבים ולמקבלי השירותים.

בני שלזינגר,

מנהל מוצר – גיידסטאר ישראל.

6 Comments

  1. היי בני, פוסט מאוד מעניין, תודה.
    גם אני קראתי את הכתבה ונדהמתי בעיקר מהטוקבקים והתחושות השליליות שייש לציבור בישראל נגד עמותות. זה העלה אצלי שאלות רבות בנוגע ליכולת של “יצרני הידע” כמו העיתונאים והציבור בכלל לעשות שימוש מושכל ולנתח את המידע שיהיה זמין לכל. האם אתם מתכננים גם פעילות הסברתית ביחד עם השקת המאגר?

  2. תודה.
    אנחנו לא נעסוק בהסברה. אין לנו כוונה להנחות כיצד לקרוא דוחות או לנתח פעילות של עמותות.
    אנחנו בהחלט נעודד בחינה של פעילות הארגונים דרך פרמטרים שונים, ונעשה את כל המאמצים כדי להביא לציבור את כל המידע שרק אפשר כדי לתמוך בהתבוננות מעמיקה בפעילות של הארגונים.

  3. שלום בני,

    קצת התבלבלתי. הצגת שהעמדה המקורית של ה charity navigator היתה לפרסם נתונים מעובדים. אם כך מה התחדש בפוסט שעורר גלים, בסך הכל הוא נשמע די דומה: “הצגת נתונים כספיים מספריים ללא כל תוספת עלולה להביא תורמים ומממנים לכדי טעות”.
    כמו כן, אני מניח שגם ה guidestar שמפרסם את הנתונים עושה זאת כדי שאפשר יהיה לחשב מדדים מעובדים על בסיסם, לא ?

  4. הי איתן,
    בשנים האחרונות Charity Navigator שם את עיקר הדגש על הצגת רמת התקורה כפי שהוא חישב אותה לפי נתונים מתוך הדוחות הכספיים, ודרוג הארגונים על פי המדדים הללו. זה עיקר הערך שהאתר נותן לגולשים שלו.
    גיידסטאר לעומת זאת שם את הדגש על הצגת מידע ממקורות שונים, ועל חוסר שיפוטיות(non-evaluative). אם תבחר לקחת את הנתונים של גיידסטאר ולחשב מתוכם מדדים – שיהיה לך בהצלחה! הם לא עושים את זה כי הם לא מתיימרים לדעת מה הם המדדים “הנכונים” טוב יותר ממך וממני.
    הכתבה הזו עושה זאת בשבילנו ובכך מצמצמת את כמות הנתונים אותם אנחנו בוחנים. לדעתי זה מגמתי וצהוב.

  5. הי בני,
    דווקא יש משהו במה שטל מציע. אולי לא ל”קהל הרחב” אבל בהחלט הייתי חושבת על מתן הכשרות סביב השקת הגיידסטאר למקבלי החלטות בעולם הפילנתרופי: רכזי וחברי ועדות תמיכות במשרדים ממשלתיים וברשויות המקומיות, פורום הקרנות ובפורומים הייעודיים לתורמים ישראליים במעל”ה ובשיתופים. אל תצאו מנקודת ההנחה שאם הנתונים שם כולם גם יודעים לצרוך אותם נכון. יש לכם כאן הזדמנות חשובה לשיפור המגזר ולהתמקצעות כל הגופים ה”עוטפים” אותו ויהיה חבל להחמיץ אותה…
    בהצלחה!
    נירית

  6. הי נירית,
    אנחנו בהחלט רואים את תפקידנו לא רק בלהציג את הנתונים אלא גם להסביר מאיפה הגיעו ומה המשמעות הבסיסית שלהם.
    לעומת זאת, לתפיסתינו, שימוש מושכל במידע (אותו אנחנו מעודדים בחום) הוא אינדיבידואלי, כמו גם הניתוח שלו. מסיבה זאת אין בכוונתינו להכשיר אנשים או לקיים הדרכות בנושא. פעילות כזו נשאיר למיזמים נוסח “מידות”, שבמרכז העשייה שלהם נמצאת מטודולוגיית ניתוח והערכה של ארגונים חברתיים.
    אנחנו נתרכז בלאסוף מקסימום מידע על הארגונים ובלהציג אותו לכל מי שזקוק לו.
    תודה,
    בני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *