אימוץ כלב מעמותה: כל מה שצריך לדעת לפני שמביאים חבר חדש הביתה
אימוץ כלב הוא החלטה מרגשת ומחייבת. מדריך להתכוננות נכונה – מבחירת הכלב ועד השבועות הראשונים בבית החדש.
בכל רחבי ישראל פועלות עמותות, כלביות עירוניות ומתנדבים שמחפשים בית לאלפי כלבים. חלקם ננטשו, חלקם נמצאו משוטטים, וחלקם נמסרו על ידי בעלים שלא יכלו להמשיך לגדל אותם. אימוץ כלב כזה הוא אחד המעשים המשמעותיים שמשפחה יכולה לעשות, והוא גם מתגמל להפליא. עם זאת, זו החלטה לטווח ארוך, לעיתים של עשר עד חמש עשרה שנים, ולכן כדאי לגשת אליה עם עיניים פקוחות והכנה נכונה.
לשאול את השאלות הקשות לפני
לפני שמתאהבים בתמונה של כלב בפייסבוק, כדאי לשבת כמשפחה ולשאול כמה שאלות כנות. כמה זמן ביום מישהו נמצא בבית? מי יוציא את הכלב לטיולים, גם בבוקר חורפי וגשום וגם בצהרי אוגוסט? האם יש מקום מתאים בדירה? האם בעל הבית מאשר בעלי חיים? מה התקציב החודשי שאפשר להקדיש למזון, לטיפולים וטרינריים ולביטוח?
חשוב לחשוב גם על העתיד. מעבר דירה, תינוק בדרך, נסיעות תכופות לחו"ל או שינוי בעבודה הם מצבים שבהם כלבים רבים מוחזרים לעמותות. אם אחד מהם צפוי בקרוב, אולי שווה לחכות. כלב שעובר אימוץ והחזרה חווה טלטלה קשה, ועדיף להימנע ממנה.
ולבסוף, כדאי לוודא שכל בני הבית באמת רוצים כלב. כשרק אחד מבני הזוג מתלהב, או כשההבטחה של הילדים לטפל בכלב היא העוגן היחיד, האחריות נוטה ליפול בסוף על אדם אחד, והתסכול גדל.
לבחור כלב שמתאים לאורח החיים
הטעות הנפוצה ביותר היא בחירה לפי מראה. גור חמוד או כלב בגזע מסוים עשויים למשוך את העין, אבל מה שחשוב באמת הוא ההתאמה בין האופי והצרכים של הכלב לבין אורח החיים של המשפחה. משפחה עם שגרה עמוסה ודירה קטנה תתאים יותר לכלב בוגר ורגוע מאשר לגור אנרגטי שזקוק לשעות של פעילות.
כלבים בוגרים הם לא פעם בחירה מצוינת ומוערכת פחות מדי. האופי שלהם כבר מגובש, כך שיודעים פחות או יותר מה מקבלים. רבים מהם כבר למדו לשמור על ניקיון ולהישאר לבד בבית, והם עוברים את תקופת ההסתגלות מהר יותר מגורים.
שוחחו בכנות עם המתנדבים בעמותה. הם מכירים את הכלבים היטב ויכולים לספר איך כל כלב מתנהג עם ילדים, עם כלבים אחרים ועם חתולים, אם הוא רגיש לרעשים ואם הוא סובל מבדידות. ספרו להם על המשפחה ועל השגרה, ותנו להם לעזור בהתאמה. כדאי לבוא לפגוש את הכלב יותר מפעם אחת, ולהביא את כל בני הבית לפגישה.
להכין את הבית
לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את הסביבה. כלב חדש, גם אם הוא רגוע מטבעו, נמצא במקום זר ומלחיץ, והבית צריך להיות בטוח ומזמין.
- מיטה או מזרן במקום שקט, שבו הכלב יכול לנוח בלי הפרעה.
- קערות למים ולמזון, ומזון שדומה למה שהכלב אכל בעמותה.
- רצועה, קולר או רתמה בגודל מתאים, ותג עם פרטי המשפחה.
- צעצועי לעיסה, שעוזרים להפיג לחץ ומונעים נזק לרהיטים.
- סגירה של כבלים, נעליים, מזון אסור לכלבים וחומרי ניקוי.
- בדיקה של גדר החצר או המרפסת, כדי למנוע בריחה.
כדאי גם לתאם מראש וטרינר באזור, ולברר עם העמותה אילו חיסונים, טיפולים ושבב כבר בוצעו. בישראל קיימת חובה לרשום את הכלב ברשות המקומית, לחסן נגד כלבת ולסמן בשבב, ובדרך כלל העמותות מטפלות בחלק מכך לפני המסירה.
הימים והשבועות הראשונים
הכלל המוכר בקרב מאמצים הוא "שלושה ימים, שלושה שבועות, שלושה חודשים". בשלושת הימים הראשונים הכלב לרוב מבולבל, עשוי לא לאכול, להסתתר או להיות שקט באופן חריג. בשלושת השבועות הבאים הוא מתחיל להכיר את השגרה ולהראות יותר מהאופי שלו. ורק אחרי כשלושה חודשים, הוא בדרך כלל מרגיש בבית באמת.
בימים הראשונים, הימנעו מהצפה. אל תזמינו את כל המשפחה המורחבת והחברים להכיר אותו, אל תצאו איתו מיד לגינת הכלבים העמוסה ואל תשאירו אותו לבד שעות ארוכות. תנו לו להכיר את הבית בקצב שלו, בנו שגרה קבועה של האכלה וטיולים, ותנו לו מקום לנוח.
בתקופה הזו עלולות להופיע התנהגויות לא צפויות: תאונות ניקיון, נביחות, חשדנות כלפי אחד מבני הבית או פחד ממקומות מסוימים. ברוב המקרים מדובר בלחץ של מעבר, שחולף עם הזמן והסבלנות. תגובה רגועה, ללא עונשים, עוזרת לכלב לבנות אמון.
ילדים וכלב חדש
כשיש ילדים בבית, ההכנה צריכה לכלול גם אותם. הסבירו להם שהכלב צריך זמן כדי להרגיש בטוח, שאסור לחבק אותו בכוח, להפריע לו כשהוא אוכל או ישן, או למשוך בזנב ובאוזניים. למדו אותם לזהות סימנים שהכלב רוצה שיניחו לו, כמו התרחקות, פיהוק או ליקוק שפתיים.
ילדים צעירים לא צריכים להישאר לבד עם הכלב, גם אם הוא נראה רגוע ונחמד. ההשגחה של מבוגר מגינה על שני הצדדים. מצד שני, אפשר לשתף את הילדים בטיפול: למלא את קערת המים, להשתתף בטיול או לתרגל פקודה פשוטה עם חטיף. כך נבנה קשר חיובי.
לא להישאר לבד עם קשיים
חלק מהכלבים המאומצים מגיעים עם עבר קשה, שמתבטא בפחדים, בחרדת נטישה או בהתנהגויות שקשה להתמודד איתן. אם הקשיים לא משתפרים אחרי תקופת ההסתגלות, או אם יש תוקפנות, כדאי לפנות לעזרה מקצועית. מאלף כלבים שעובד בשיטות חיוביות, או וטרינר עם התמחות בהתנהגות, יכולים לעזור לאבחן את הבעיה ולבנות תוכנית עבודה.
גם העמותה שממנה אימצתם היא כתובת. רוב העמותות שמחות ללוות את המשפחות לאחר האימוץ, לתת עצות ולחבר לאנשי מקצוע. הן רוצות שהאימוץ יצליח לא פחות מכם.
לסיכום, אימוץ כלב מעמותה הוא מתנה כפולה: אתם נותנים לכלב בית, והוא נותן לכם נאמנות, שמחה ואהבה בלי תנאים. מה שהופך את האימוץ להצלחה הוא ההכנה, הבחירה הנכונה והסבלנות בחודשים הראשונים. מי שמשקיע בהם, זוכה בחבר לחיים.
